"וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר
כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי
יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים". (ויקרא פרק כ"ג)
בחג הסוכות נוהגים אנו במצוות בניית
הסוכה ונטילת ארבעת המינים – אתרוג, לולב, הדס וערבה. במדרש מוסבר שמינים אלו הם
סמל לאנשים השונים בעם ישראל לפי תכונותיו של כל מין. הטעם מציין תורה והריח - מעשים טובים. אחת הסיבות
שנוטלים אותם ביחד היא שהם משלימים אחד את השני, סמל לכך שחלקיו השונים של עם
ישראל משלימים זה את זה. אחד הדברים
המשמעותיים ביותר בתחום הנחיית הקבוצות הוא המפגש עם היחידים המרכיבים את הקבוצה,
על השוני ביניהם ויצירת השלם הקבוצתי המחבר אותם לאחד שלם. קצת על אותם אנשים על
פי ארבעת המינים-
האתרוג,
פרי בעל טעם וריח חזקים, מסמל לפי שני מאפייניו העיקריים את לומדי התורה ואת
האנשים שעושים מעשים טובים. בהקבלה לעולם הנחיית הקבוצות, האתרוג מאפיין את
הלומדים והקשובים. את אותם האנשים שעוזרים אחד לשני, ששואלים שאלות, שמשתפים
ונותנים עצות- את כל אלו שנותנים נופח לסדנה ומקדמים את התהליכים, מה שמועיל לכל
חברי הקבוצה (וכמובן שגם למנחה).
הלולב,
פרי בעל טעם נהדר אך נטול ריח אשר מסמל אנשים למודי תורה, בעלי ידע נרחב אך עם מעשים
לא טובים. בתפיסתי ובהקבלה לעולם ההנחיה, הפרי מסמל אנשים משכילים בעלי רצון ללמוד
ולדעת, אבל עם נטייה לשמור הכל לעצמם. כשמנחה נתקל באנשים כאלו הוא צריך לשאול את
עצמו "למה?". האם הם מסתירים משהו? האם הם מפחדים לקבל ביקורת?
מתביישים? האם יש להם פחד קהל? השאלה הבאה שהמנחה צריך לשאול את עצמו היא כיצד הוא
יכול לעזור להם להתגבר על חסם זה? היכולת להתגבר על החסם היא זו שתוביל את הקבוצה
קדימה ותייצר יחד משותף חזק יותר.
ההדס,
שיח יפיפה, נטול טעם אך בעל ריח חזק וטוב. ההדס מסמל לפי המדרש אנשים שלא לומדים
תורה אבל בעלי מעשים טובים. ניתן לפרוץ את אתגר הלמידה אם מתנסים בלמידה מעניינת,
חוויתית ואפילו מעט שונה. בהנחיה חשוב להקפיד להשתמש במתודות שונות, רבות
ומגוונות. הגיוון מאפשר ליחידים בקבוצה לקחת חלק בלמידה ולהיתרם ממנה וגם מעשיר את
מהלך הסדנה עצמה לכלל חברי הקבוצה, מעצים את החוויה ומאפשר פיתוח של יכולות הטמעה טובות
יותר. וכמובן תורם גם להתפתחות המנחה.
הערבה,
נטולת טעם וחסרת הריח מסמלת את האנשים שלא לומדים תורה ולא עושים מעשים טובים. עבור
אותם אנשים ובכדי לגרום לשינוי תפיסתי מסויים אמליץ לבחור להעביר סדנאות וקורסים
שכוללים התנסות מעשית. מתוך ההתנסות עצמה לרוב "נופלים האסימונים"
והמשתתפים מגיעים לתובנות על עצמם ועל התהליכים הקבוצתיים, תובנות אלו עשויות לקדם
התחלה של תהליך שינוי בעקבות החוויה המעצימה או פוקחת העיניים שעברו, דווקא כחלק
מקבוצה.
אז למה בעצם אנחנו כמנחים זקוקים
לארבעת המינים?
כי קבוצה מגוונת היא קבוצה מעניינת,
מתפתחת ומשתנה. כשיש מגוון רחב של אנשים בעלי תכונות שונות המשתתפים והמנחה יכולים
ללמוד יותר, להיתרם האחד מיכולותיו של האחר, כך נוצרת הפריה הדדית, גדילה וצמיחה.
זה בדיוק המקום שבו ניתן לראות את הכוח של הקבוצה על האחד הבודד ואת החוזק של
הביחד השלם והמשלים.
מאחלת חג שמח ושנה טובה, מלמדת, מפתחת
ומעצימה