עבודה באינטימיות קבוצתית

מאמר שלי שפורסם באתר "מעגל תנופה".

תחום מקצועות הטיפול מתרחב וכיום אנו רואים יותר ויותר פתרונות טיפוליים בתחום הרגשי, הזוגי, המשפחתי, האימון האישי, ההעצמה, האמנות ועוד. כל אחד מהטיפולים מציע תהליך והוא לרוב נתפס כאישי ופרטני בלבד, אך שינוי קטן בדרך החשיבה של המטפל יכול להביא לתועלות רבות ללקוחותיו. בדרך זו, ניתן להציע תהליך מתקדם הכולל עבודה אישית וקבוצתית כאחד ולהגיע לתוצאות טובות, ממוקדות ויעילות יותר בזמן קצר. הכירו את מעלותיה של העבודה באינטימיות קבוצתית.

מה יש בה, בדינמיקה הקבוצתית, שכל כך מעצימה את ההצלחה? לשיטה זו אין ספור יתרונות מוכחים הפועלים בכל יום בכל ארגון, החל מסיעור מוחות מפרה, דרך ייעול תהליך קבלת ההחלטות, יצירת מחויבות ועד למציאת פתרונות עסקיים ושיווקיים יצירתיים. אך מי אמר שרק בארגונים ובעסקים אפשר ליהנות מפירותיה?

תהליכים המתרחשים בעקבות עבודה קבוצתית, מניעים להצלחה, מעודדים למוטיבציה גבוהה ובהרבה מקרים מובילים לתוצאות מהירות יותר. מעבר לכך מעניקה העבודה הקבוצתית ידע וכוח אמיתי, ומציבה מראה אנושית בפני כל אחד מהמשתתפים דרכה הם רואים עולמות חדשים ומכירים דרכים מגוונות לפתרון. כן, אותו כוח גדול הטמון בקבוצה מעניק יתרונות חשובים ברמה האישית ותורם להתפתחות ולעוצמה:

ביטחון

קבוצה אינטימית מהווה עבור משתתפיה מקום מוגן ובטוח בו אפשר להשתחרר, לתת דרור למחשבות ולרעיונות, להתייעץ, להקשיב, לבטא רגשות או פחדים ועוד. עד מהרה האינטימיות הנוצרת בקבוצה מעניקה למשתתף ביטחון גדול יותר לשתף בתחושות, לבטא מחשבות או ללמוד מהאחר, ללא חשש.

עזרה הדדית

הקבוצה המתגבשת הופכת לכח סיוע ועזרה הדדית, בין הקבוצה לחבריה וגם בין בודדים בקבוצה. ההקשבה והרצון לעזור מאפשרת לפרט בקבוצה בתהליך קבלת החלטות, ביצירת שינוי ובפיתוח חשיבה. הניסיון שכל אחד מהמשתתפים מביא איתו מאפשר לא רק לפרט להרוויח, אלא כל חברי הקבוצה מרוויחים זה מזה.

מחויבות

אפשר להודות בפה מלא – תהליך של שינוי לוקח זמן, הוא מפחיד ולרוב האנשים קשה להתחייב כלפיו. הדינמיקה הקבוצתית מאפשרת לפרט לקבל החלטות באופן מהיר יותר ומעבר לכך, מציבה בפניו יעדים ומחויבות. הפרט, שרואה כיצד אנשים אחרים בקבוצה מציבים מטרות וקובעים יעדי ביצוע, רוצה להיות חלק מכך וקיים סיכוי גדול שהוא יצליח ליישם את מטרותיו מהר יותר.

ידע

למעשה, כל אחד מחברי הקבוצה מביא איתו "אוצר" – שק של ידע, תכונות אופי, רעיונות, עוצמות, תחושות, התלהבות, יצירתיות. אותו אוצר בעצם משמש את חברי הקבוצה ומעניק להם הזדמנויות חדשות וכיווני מחשבה שלבד לא יכלו לקבל ביטוי. חוויית ההיכרות שמעמיקה תוך כדי העבודה הקבוצתית, מהווה מנוע צמיחה חשוב לפרט בקבוצה ומאפשרת לו לעשות שינוי ולראות זוויות חדשות.

ליווי והכוונה

עם כל חשיבותה של הקבוצה, היא לא יכולה להתקיים ללא מנחה שמוביל את התהליכים ומכוון את הדרך. תפקידו של המנחה הוא מרכזי וחשוב בתהליך והוא נועד למקד את המטרות שלשמן התכנסה הקבוצה, לייצר שיח ולנהל אותו כך שיענה על הדרישות של חברי הקבוצה כולם. מעבר לכך, דמותו של המנחה חשובה לא פחות, הוא צריך להיות קשוב ומכיל, בעל ידע מקצועי, אמין ונעים, כך שיוכל להתחבר לכל גווני האנשים בקבוצה ולאפשר להם לבטוח בו.

להשיג מטרות בזמן קצר

העולם מתנהל בדינאמיות גבוהה, לרוב האנשים אין זמן לתהליכים ארוכי טווח ולעבודה פרטנית. עבודה פרטנית או ליווי אישי יכולים להימשך חודשים ואף מעבר לכך, לכן היתרון הגדול שבעבודה קבוצתית הוא היכולת להשיג כאן ועכשיו מטרות עסקיות או אישיות ולהתחיל ביישומן תוך זמן קצר.

עלויות

וכמו תמיד, אי אפשר בלי לדבר על…כסף. בניגוד לעבודה פרטנית וליווי אישי מתמשך שעולה לא מעט, העבודה בקבוצה מאפשרת לקבל כלים ופתרונות בעלויות נמוכות יותר, בין אם זו סדנה חד פעמית או סדנה של מספר מפגשים, זה עדיין זול בהרבה מעבודה אישית.

ואם כבר יתרונות ורווחים, נתמקד לרגע גם בנקודת המבט של המטפל עצמו, מה הוא משיג מסדנה או עבודה קבוצתית? איך הוא משתלב בתוכה והאם בדרך עקיפה הוא הופך את השיווק – שהוא אחד האתגרים המורכבים שאף מטפל לא מרגיש בנוח לעשות – לקל וזמין יותר?

התשובה היא חד משמעית כן! נושא השיווק הוא אחד הגורמים הקשים ביותר לפיצוח, בעיקר בקרב גורמי טיפול כגון פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק, יועצים זוגיים, מטפלים משפחתיים וכדומה, והם ניצבים בקונפליקט אתי – האם זה בסדר לשווק ואם כן, כיצד עושים זאת בצורה הטובה ביותר? גם המטפל צריך להתפרנס ולכן חייב לבצע עבודה שיווקית בכל רגע נתון, במטרה להעביר את מסריו ולחשוף את מוצריו ושירותיו לקהל היעד. עבודה בקבוצה עם מטרה משותפת (כגון סדנת מכירות, למידה משותפת של תוכנה או כלי ניהול, סדנת אימון, סדנת טיפול רגשי ועוד) יכולה לחשוף את העסק בפני קהל היעד ולהעביר את מסריו בצורה כנה ומתוך היכרות והערכה. אין ספק שזוהי דרך קלה ונעימה יותר לבעל העסק מאשר פרסום אגרסיבי וישנו סיכוי גדול יותר שמשתתפי הקבוצה יעבירו הלאה את הבשורה בדרך הנכונה ביותר.

לסיכום, עבודה באינטימיות קבוצתית מעניקה יתרונות חשובים ומאפשרת לפרט להתעדכן, לצבור ידע, ללמוד דברים חדשים ולהיפתח לכיוונים חדשים ויצירתיים כל זאת בזמן קצר וממוקד יותר. טיפ חשוב שכדאי לזכור לפני כן, כדי ליהנות מהיתרונות של עבודה בקבוצה וליצור שינוי, ישנו צורך ברור בשיתוף פעולה הדדי שיפרה את הקבוצה ויעודד אותה ולכן חשוב לשמור על פתיחות, כנות, אהדה והרצון לעזור ולהיעזר.

בהצלחה!

כוחו של המנחה

הרבה אלמנטים הופכים הנחיה למוצלחת ומועילה- החל מהמיקום, היום, והשעה ועד למשתתפים עצמם– מאפייניהם, סגנון התנהלותם והאינטראקציות הפנימיות בקבוצה. לא פחות חשוב מאלו הוא המנחה עצמו –  סגנון התנהלותו וצורת ההנחיה שלו ישפיעו רבות על הקבוצה והתהליכים הפנימיים בתוכה.

למנחה ישנו מעמד מיוחד, הוא אינו לוקח חלק שווה בהתנהלות הקבוצתית, עצם תפקידו מקנה לו כוח וסמכות על המתרחש בקבוצה כאשר החברים בה הם אלה שמינו אותו כמנחה, בין אם הם מינו אותו הלכה למעשה ובחרו אותו כמנחה שלהם ובין אם הוא "נכפה" עליהם. כוחו נובע מהשפעתו הישירה על חברי הקבוצה ומהיכולת שלו להשפיע על הסיטואציות השונות. בעמדה כזו טמון כוח אדיר היכול ליצור אך עלול גם להרוס ועל כן על המנחה מוטלת אחריות כבדה לנווט את הקבוצה למקום הנכון בדרך הטובה ביותר שניתן תוך כדי התמודדות עם אתגרים לא קלים ולעיתים אפילו בלתי צפויים. כאשר הוא צולח אתגרים אלו הוא רוכש את אמון הקבוצה שיצליח לעשות זאת גם בהמשך והם מאפשרים לעצמם להיעזר בו ולהיות מובלים על ידו.

קיים עיסוק נרחב בנושא כוחו של המנחה, כאשר אנו כמנחים מעבדים אותו כמו שצריך ומתמודדים איתו אנו מצליחים להימנע מתפיסות מוטעות בנושא. אחד התהליכים החשובים בתהליך ההנחיה הוא להיות קשוב לקבוצה ולצרכיה, לעיתים המטרות הסופיות אליהן שאף ישתנו בתהליך עקב הצרכים השונים של הקבוצה או בגלל תהליכים פנימיים שיתחוללו בה. מנחה טוב צריך להיות רגיש לניואנסים וקשוב לשיח הגלוי והסמוי בכדי להצליח לייצר הנחיה טובה דיה – הנחיה גמישה המתאימה  לצרכי הקבוצה. כוחו של המנחה יכול להיחלש בתהליך ההנחיה עקב חוסר תשומת לב לצרכי הקבוצה או בעקבות כישלון ניווט התהליכים ופגיעה באמון הקבוצה.

לכן בבואנו להנחיה חשוב מאוד להכיר לעומק את התוכן, המטרות והפעילויות כדי שעיקר תשומת הלב תוכל להיות מרוכזת לטובת הקשב לקבוצה וראיית התהליכים הפנימיים, הגלויים והסמויים מהעין, המתרחשים בה. רק באמצעות הראיה הכוללת של הקבוצה ושל התהליך המנחה יוכל לנווט את התהליך הנכון עבור הקבוצה. אין אמת אחת עמה מגיע המנחה, לכל קבוצה יש את הייחוד שלה ואת מרקם היחסים המאפיינים אותה ועל המנחה להיות מספיק פתוח, גמיש מחשבתית וקשוב בכדי לראות זאת ולהתנהל מתוך המציאות בפועל.

ארבעת המינים ואנחנו

"וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים". (ויקרא פרק כ"ג)

בחג הסוכות נוהגים אנו במצוות בניית הסוכה ונטילת ארבעת המינים – אתרוג, לולב, הדס וערבה. במדרש מוסבר שמינים אלו הם סמל לאנשים השונים בעם ישראל לפי תכונותיו של כל מין. הטעם מציין תורה והריח - מעשים טובים. אחת הסיבות שנוטלים אותם ביחד היא שהם משלימים אחד את השני, סמל לכך שחלקיו השונים של עם ישראל משלימים זה את זה. אחד הדברים המשמעותיים ביותר בתחום הנחיית הקבוצות הוא המפגש עם היחידים המרכיבים את הקבוצה, על השוני ביניהם ויצירת השלם הקבוצתי המחבר אותם לאחד שלם. קצת על אותם אנשים על פי ארבעת המינים-

האתרוג, פרי בעל טעם וריח חזקים, מסמל לפי שני מאפייניו העיקריים את לומדי התורה ואת האנשים שעושים מעשים טובים. בהקבלה לעולם הנחיית הקבוצות, האתרוג מאפיין את הלומדים והקשובים. את אותם האנשים שעוזרים אחד לשני, ששואלים שאלות, שמשתפים ונותנים עצות- את כל אלו שנותנים נופח לסדנה ומקדמים את התהליכים, מה שמועיל לכל חברי הקבוצה (וכמובן שגם למנחה).

הלולב, פרי בעל טעם נהדר אך נטול ריח אשר מסמל אנשים למודי תורה, בעלי ידע נרחב אך עם מעשים לא טובים. בתפיסתי ובהקבלה לעולם ההנחיה, הפרי מסמל אנשים משכילים בעלי רצון ללמוד ולדעת, אבל עם נטייה לשמור הכל לעצמם. כשמנחה נתקל באנשים כאלו הוא צריך לשאול את עצמו "למה?". האם הם מסתירים משהו? האם הם מפחדים לקבל ביקורת? מתביישים? האם יש להם פחד קהל? השאלה הבאה שהמנחה צריך לשאול את עצמו היא כיצד הוא יכול לעזור להם להתגבר על חסם זה? היכולת להתגבר על החסם היא זו שתוביל את הקבוצה קדימה ותייצר יחד משותף חזק יותר.

ההדס, שיח יפיפה, נטול טעם אך בעל ריח חזק וטוב. ההדס מסמל לפי המדרש אנשים שלא לומדים תורה אבל בעלי מעשים טובים. ניתן לפרוץ את אתגר הלמידה אם מתנסים בלמידה מעניינת, חוויתית ואפילו מעט שונה. בהנחיה חשוב להקפיד להשתמש במתודות שונות, רבות ומגוונות. הגיוון מאפשר ליחידים בקבוצה לקחת חלק בלמידה ולהיתרם ממנה וגם מעשיר את מהלך הסדנה עצמה לכלל חברי הקבוצה, מעצים את החוויה ומאפשר פיתוח של יכולות הטמעה טובות יותר. וכמובן תורם גם להתפתחות המנחה.

הערבה, נטולת טעם וחסרת הריח מסמלת את האנשים שלא לומדים תורה ולא עושים מעשים טובים. עבור אותם אנשים ובכדי לגרום לשינוי תפיסתי מסויים אמליץ לבחור להעביר סדנאות וקורסים שכוללים התנסות מעשית. מתוך ההתנסות עצמה לרוב "נופלים האסימונים" והמשתתפים מגיעים לתובנות על עצמם ועל התהליכים הקבוצתיים, תובנות אלו עשויות לקדם התחלה של תהליך שינוי בעקבות החוויה המעצימה או פוקחת העיניים שעברו, דווקא כחלק מקבוצה.

אז למה בעצם אנחנו כמנחים זקוקים לארבעת המינים?

כי קבוצה מגוונת היא קבוצה מעניינת, מתפתחת ומשתנה. כשיש מגוון רחב של אנשים בעלי תכונות שונות המשתתפים והמנחה יכולים ללמוד יותר, להיתרם האחד מיכולותיו של האחר, כך נוצרת הפריה הדדית, גדילה וצמיחה. זה בדיוק המקום שבו ניתן לראות את הכוח של הקבוצה על האחד הבודד ואת החוזק של הביחד השלם והמשלים.

מאחלת חג שמח ושנה טובה, מלמדת, מפתחת ומעצימה

סוף זה תמיד התחלה

למפגשי סיום יש חשיבות גדולה מאוד בסגירת רצף סדנאות לכדי דבר שלם. במפגשים מסוג זה מסכמים ממספר היבטים- סיכום התוכן הנלמד ותהליך הלמידה, סיכום והתבוננות על התהליך האישי והקבוצתי. מתן וקבלת משוב- מהקבוצה למנחה, בין המשתתפים לבין עצמם, מהמנחה לקבוצה או ליחידים. ויחד עם אלה, חשיבה קדימה מחוץ לגבולות הסדנה ופרידה מהקבוצה ומהמנחה. כל זה במפגש משמעותי וחוויתי, שגם מסכם וגם מכיל טקס פרידה.

ו... כן, הסיום משמעותי הן למשתתפים והן למנחה אשר עבר גם הוא תהליך עם הקבוצה.

נקודת הסיום מכילה את סיכום העבר של המשתתף, את סיום התהליך שעבר והיא כמובן גם נקודת התחלה לבניית העתיד.

בסיכום צריך לסרוק את כל מה שעברו בסדנה מכיוון שפעמים רבות מרוב חוויות, התרגשויות וריגושים שוכחים לא מעט דברים שעברו בדרך, ולאלו שזוכרים הכל הסיכום עוזר לעבד את כל שעברו. בדרך זו כל אחד מחברי הקבוצה מפנים את ההתנסות החשובה שעבר ולוקח אותה איתו להמשך. 

חשוב שהסיום ייתפס כחוויה חיובית, מהנה, מרגשת, מסכמת ומלמדת ולא באופן שלילי מכיוון שסיכום כזה יפגע בכל התהליך החיובי שעברו בסדנה. חשוב לא פחות לשים לב שלא נפתחים במפגש הסיום דברים או נושאים חדשים שלא יקבלו מענה ראוי.

מפגש סיום משמעותי הוא אתגר ולכן יש להשקיע זמן ומחשבה בהכנתו החל מרמת התוכן וכלה בפעילות, דרך הסיכום ומילות הפרידה בכדי לסכם בדרך הטובה ביותר את העבר וההווה ולפתוח את הדרך החדשה ברגל ימין, עם הפנים קדימה תוך הכרה ומשמעות לדרך.

האדם כחלק מחברה אנושית

כל אדם רוצה להיות יחיד ומיוחד. כל אדם רואה את טובת עצמו, לעתים לפני טובת הכלל. אך למרות זאת אין דבר שטבעי לנו יותר מאשר להשתייך לקבוצה. התנהגות זו ככל הנראה הייתה קיימת מתחילת תולדות האנושות. הרי כבר בתנ"ך האדם תמיד השתייך לקבוצות שונות וניתן לראות זאת באופן בולט מאוד בסיפור יציאת מצרים, כאשר כל בני ישראל בלי יוצא מן הכלל עברו את המסע במשך 40 שנה במדבר.

ועד ימינו... אנחנו כבני האדם יצורים חברתיים אשר שייכים לקבוצות שונות ורבות. הצורך שלנו להשתייך לקבוצה נובע בעיקר מהצורך שלנו בביטחון, בתמיכה, בתחושת זהות ושייכות.

קיימים שלושה סוגים של קבוצות: 

              1.  קבוצות שאנחנו משתייכים אליהן מלידה (למשל: משפחה, מוצא, מדינה, מין...)

              2. קבוצות שאנחנו משתייכים אליהן מבחירה (למשל: חברים, מסגרות בלתי פורמליות, חוגים...)

              3.  קבוצות שאנחנו משתייכים אליהן לא מבחירה (מסגרות פורמליות, צבא...).

בתוך כל קבוצה גדולה שאנחנו משתייכים אליה, אנחנו משתייכים גם לקבוצה אחת קטנה- לפחות. למשל ילדים: משתייכים לבית ספר מסויים, בתוכו לשכבת גיל, בתוך שכבת הגיל לכיתה שלהם ובתוך הכיתה שלהם לקבוצת החברים הקרובה. כמובן שדרגות ההשתייכות לקבוצות השונות משתנה בין קבוצה לקבוצה ותלויה בגורמים רבים (החל מגודל הקבוצה וכלה בהתחברות לאנשים הנוספים השייכים לקבוצה זו).

ואיך כל זה קשור אלי?

אני מאוד מאמינה בכוחה של הקבוצה ובכוחנו להצליח להשתייך לקבוצה. אני מאמינה ובטוחה שכל אחד ואחת מאיתנו יכול לתרום ולהיתרם בהרבה היבטים דרך הקבוצה. עצם העובדה שאנחנו שייכים לקבוצה מעניקה לנו אפשרות והזדמנות להביע את דעתנו ולשמוע דעות של אחרים, לתרום מרעיונותינו ולקבל מאחרים, להתייעץ ולייעץ וכל זה עם אנשים שיש לנו משותף איתם. למעשה ההשתייכות לקבוצה תורמת להתפתחות הפרט, להנאה, להזדהות, לשאיבת כוחות, לתעוזה וללמידה. בזכות כל אלו (ועוד) אני מאמינה שלקבוצות כוח אדיר ומשמעותי בחיינו האישיים והמקצועיים. בתהליך הקבוצתי לכל חברי הקבוצה יש במה לשתף ולהתייעץ ולהבין שישנם עוד כמה אנשים שנמצאים בבעיה דומה. באמצעות הקבוצה היחיד לומד להכיר את עצמו, לפתח מיומנויות אישיות ובעיקר כאלו הקשורות ליחסי הגומלין שלו עם האחר. כוחה של הקבוצה בהשפעתה על החברים בה וביכולת לקדם מטרות משותפות.

לראות, לשמוע, לעשות

קיימות הרבה דרכים לרכוש השכלה. יש את אלו שאוהבים להשתתף בשיעורים והרצאות, יש את אלו שמעדיפים להקשיב מבלי לדבר, יש את אלו שמעדיפים לקרוא בשקט ואחרים מעדיפים לעשות ולהיות פעילים ומעורבים.

לפי פירמידת הלמידה אשר מציגה את אפקטיביות הטמעת חומר הלמידה, השלב האפקטיבי ביותר הוא השלב בו אנחנו, הלומדים פעילים, עושים, עובדים ומתנסים ואילו השלב שהכי פחות אפקטיבי הוא כאשר אנחנו פאסיבים ומעדיפים לקרוא. באמצע כמובן ישנם שלבים רבים, כפי שציין הפסיכולוג קורט ז. לווין בפירמידה שפרסם- פירמידת למידה פעילה והקשרי זיכרון:

לפי פירמידה זו הלמידה שלנו מחולקת לשני חלקים: האקטיבי והפאסיבי. ניתן לראות בבירור שכאשר אנחנו אקטיבים - כשאנחנו עושים משהו, חווים את הלמידה, מתנסים, משתתפים בדיונים , אנחנו לומדים טוב יותר, מטמיעים טוב יותר את מה שנלמד וזוכרים טוב יותר. לעומת זאת כאשר אנחנו פאסיבים - כשאנחנו שומעים וצופים (למשל רואים טלוויזיה, מסתכלים על מוצג במקומו המקורי), כשאנחנו מסתכלים על תמונות, כשאנחנו שומעים מילים וכמובן כשאנחנו קוראים, הלמידה פחות אפקטיבית.

כמו כן מצויין בפירמידה כמה אחוזים אנחנו זוכרים לאחר שבועיים בכל אחד משלבי הפירמידה וכך ניתן להסיק שכאשר אנחנו לומדים תוך כדי עשייה נזכור כ90% ממה שלמדנו, לעומת זאת בלמידה באמצעות קריאה, לאחר שבועיים נזכור כ-10% בלבד מהחומר הנלמד.

יש לציין שהפירמידה הזו לא מבוססת מחקרית לא מתייחסים למספרים כמדויקים (טוענים שמקורותיו של המחקר שבוצע ב1960 אבדו).

כשאני מנחה קבוצות אני דואגת לכך שהמשתתפים יהיו אקטיביים וילמדו באמצעות עשייה. בשאר הזמן הסדנה מנוהלת כדיון פתוח ולא כהרצאה פרונטלית. כנראה שלא סתם... זה עובד.

כשהמשמעות פוגשת יצירה...

מתי לאחרונה לקחתם דף נייר חלק, צבעים, פנדה, גואש, פונפונים, סרטיםוכל חומר אחר... ונתתם ליד לזרום? ליצירה יש יכולת לבטא את מחשבותינו ורגשותינו באופן שמילים, אפילו המדויקות ביותר, לא מסוגלות. לרוב כשאנחנו רוצים לבטא רגש אך לא מצליחים במילים, ההשלמה מגיעה בביטויים פיזיים- קפיצה מאושר, בכי, חיבוק, דילוגים, צחוק... ומה עם אמנות? האם חשבתם פעם לבטא את רגשותיכם באמצעות אמנות?

אמנות מציפה דברים רבים שנמצאים אצלנו בתת מודע ודברים שאנחנו לא יודעים לבטא במילים או שלא העזנו לבטא, וליצירה שלנו יש משמעות גדולה. רוב האנשים לא מודעים להשפעה שיש לצבעים ולחומרים עלינו, מה הם אומרים עלינו ומה הם אומרים לנו. אבל למעשה יש להם משמעות גדולה מאוד. אם רק נעצור לרגע ונתבונן לעומק על היצירה, נשאל את עצמנו שאלות ואפילו נאפשר לאחרים לשאול שאלות, נגלה דברים מדהימים.

ואיך בעצם האמנות קשורה אלי?

הקשר מתחיל מחיבור חזק שיש לי אליה ואמונה גדולה בה ולכן בחרתי להשתמש בה בסדנאות שלי. אני מאמינה שכשעומדים מול קבוצה ומדברים ללא הפסקה, סביר שהמונחים יאבדו אותנו בשלב זה או אחר. הם עלולים להתחיל להשתעמם, "לאבד" את הקבוצה, לבהות באחד הקירות והגרוע ביותר- להתחבר לטלפון הנייד ולהתנתק מהסדנה. כדי שכל זה לא יקרה אני סבורה שבמהלך ההנחיות הכרחי להשתמש בעזרים שונים כמו מצגות, סרטונים מצחיקים, משימות שונות והאהוב עלי במיוחד- להשתמש באמנות. גם למי שנדמה לו שאין לו שום חיבור לאמנות, הוא לא יצירתי ויש לו שתי ידיים שמאליות- אני מבטיחה לכם שלא תרצו להפסיק. אני מזמינה אתכם לגלות המון דברים חדשים על עצמכם, כי במקום שבו נגמרות המילים מתחילה היצירה.

תפקידים בקבוצה

בקבוצה נוצרת אינטראקציה בין המשתתפים ולכל אדם יש את התפקיד שלו. בשלב הראשון קיימת הנחה בסיסית שיש לא מעט תכונות ואהבות משותפות בין המשתתפים, הרי הם לא סתם נמצאים באותה קבוצה. הדמיון יכול להיות החל מקבוצת גיל, אזור מגורים, תחביבים משותפים, אהבות משותפות, עניין משותף ועוד. בכל קבוצה באים לידי ביטוי תפקידים שונים ומגוונים אשר לכל אחד מתאים תפקיד אחר. התפקידים הם תלויי סיטואציות ובאים לידי ביטוי בעקבות התנהגויות מסוימות שמתאימה לתפקיד הספציפי ובזמן הנתון בקבוצה. בנוסף, מכיוון שלכל אדם דפוסי התנהגות אחרים, ייתכן שתפקידים דומים ימולאו באופן שונה בקבוצות שונות.

טרם יצא לי לפגוש בקבוצה שהייתה דומה ב100% לקבוצה אחרת שהנחתי בעבר וזאת מכיוון שהתפקידים שבאים לידי ביטוי בקבוצות מגוונים ולא קבועים. אבל למרות זאת, ישנם תפקידים מסוימים שכיחים במיוחד שניתן לצפות למצוא כמעט בכל קבוצה:

המנהיג- המשתתף שלוקח על עצמו תפקיד אחראי ומספיק בטוח בעצמו שימלא אותו כהלכה. כשהמנהיג מגיב, משתתף או אומר את דעתו סיכוי סביר שרבים ילכו בדרכו. 

השתקן- המשתתף השקט, שלא מביע את עצמו. לפעמים הסיבה היא חרדה מחשיפה וגילוי עצמי, לפעמים במטרה 'לתפוס מרחק' מהקבוצה כדי לחוש שליטה ולפעמים אפילו כדי להעניש את הקבוצה או למשוך תשומת לב.

המתנגד- המשתתף שתמיד יש לו מה להגיד ותמיד ירצה לסתור את דבריו של המנחה או של חבריו לקבוצה. ולפעמים ההתנגדות תבוא לידי ביטוי בשתיקה רועמת.

השעיר לעזאזל- המשתתף ש'נבחר' להיות מוקד ההפרעה בקבוצה. השעיר לעזאזל פעיל מאוד בקבוצה אך לא אהוד. פעמים רבות הנבחר לתפקיד הוא זה שמעלה נושא מסויים שמעודד סביבו שיח נרחב אך במקביל נתפס כמעקב את הקבוצה ומופנה אליו כעס רב.

המניפולאטור- המשתתף שמכוון את פעילות הקבוצה לצרכים הפרטיים שלו וכך למשל הופך את הנושאים בהם אינו מעוניין להתמודד, לבדיחה, מסית את הקבוצה נגד חבר קבוצה שאינו מחבב ועוד. 

כמובן שקיימים עוד תפקידים רבים נוספים, אלו הם רק הבולטים ביותר. מעניין לדעת שאותו אדם בקבוצות שונות יכול להיות בעל תפקידים שונים ואף הפוכים לחלוטין ולעיתים אף באותה קבוצה בשלבים או מצבים שונים.